מפגש הפתיחה של השולחן התיאורטיקני לשנת תשע"ה ב-26.12 ב-10:00 במרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל: "סולמות ומודוסים בתקופות מעבר מוזיקליות"

ביום שישי 26 בדצמבר 2014, משעה 10:00 ועד 12:30, יתקיים במרכז המוסיקה והספרייה ע"ש פליציה בלומנטל (ברחוב ביאליק 26, ת"א) מפגש הפתיחה של השולחן התיאורטיקני הישראלי לשנת תשע"ה.

נושא המפגש: סולמות ומודוסים בתקופות מעבר מוזיקליות.
ד"ר אלון שב ישוחח על "'שאריות' מודאליות בסולם המינורי אצל פרסל"; אחריו תדבר ד"ר תמרה בלטר על "הסונטה השוברטית של בטהובן וגישתו לסולם מי מז'ור/מינור".

יצירתו של הנרי פרסל עומדת בצומת הדרכים בין "הטונאליות הישנה" (מודאליות) ל"טונאליות החדשה" (מז'ור ומינור במוזיקה). ד"ר אלון שב יצביע על מאפיינים מלודיים בעלי מקור מודאלי מובהק העוברים התאמה לסביבה הטונאלית החדשה. תוך כדי המעבר שומרים המאפיינים האלו על זיקה למרכז טונאלי מסוים. ייתכן גם שהם מניחים את היסודות לתורת "מאפייני-הסולמות", רעיון שממלא תפקיד מכריע בברוק המאוחר יותר.
ד"ר תמרה בלטר תציב את רעיון התלות הסולמית במסגרת אינטרטקסטואלית מורכבת. במסגרת זו "תדמית" הסולמות מי מז'ור ומי מינור אצל בטהובן עוברת שינוי רב-דקויות בידיו של שוברט. גם הפעם כרוך הדבר בתקופת מעבר מוזיקלית: זרימתה של הקלאסיקה הוינאית אל תוך הרומנטיקה.

תודות חמות לספריית המרכז למוזיקה ולמנהלתה החדשה, גב' יוכבד שוורץ, על אירוח המפגש!

המפגש פתוח לכל וכרוך בהרשמה מוקדמת בלבד.

נא לאשר השתתפותכם בכתובת המייל: fblumentalmusic@mail.tel-aviv.gov.il

נשמח לראותכם!

מודעות פרסומת

המפגש הרביעי של השולחן התיאורטיקני לשנה"ל תשע"ד יתקיים ביום ו' 23.5 באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

המפגש הקרוב יתקיים ביום ו', 23 במאי 2014, באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, קמפוס גבעת רם.

תודה חמה לפרופ' בלה ברוור-לובובסקי ולעמיתים באקדמיה למוסיקה על אירוח המפגש!

סדר היום:

9:30 רם ראובן, צלילוגיה – המדריך השלם לתיאוריה בסיסית של המוזיקה המערבית – הצגת הספר והמתודולוגיה שמאחוריו

11:00 אורי רום, אנהרמוניה כאמצעי הזרה – לקראת סיסטמטיקה חדשה של התופעה

(שעת סיום מתוכננת – 12:30)

 

רם ראובן, צלילוגיה – המדריך השלם לתיאוריה בסיסית של המוזיקה המערבית – הצגת הספר והמתודולוגיה שמאחוריו

ספרו של רם ראובן "צלילוגיה" (2013) הוא הספר העדכני המקיף ביותר בשפה העברית ללימוד יסודות תורת המוזיקה. הספר סוקר ומסביר עשרות מושגים בסיסיים בתיאוריה של המוזיקה ומקיף את נושאי הלימוד המקובלים של התיאוריה הבסיסית (מרווחים, סולמות, אקורדים, ארגון משכי הזמן, כתב התווים ועוד). הספר כולל דוגמאות תווים נבחרות ומשלימות אותו דוגמאות שמע באתר אינטרנט, חוברות עבודה ועזרי לימוד נוספים. הספר זכה להמלצתה הנלהבת של פרופ' דליה כהן ז"ל.

רם ראובן יציג בפני באי השולחן התיאורטי את ספרו ויסביר את העקרונות המוזיקליים והפדגוגיים המנחים את שיטתו בקונטקסט של שיטות ההוראה המקובלות ושל הספרות בשפה העברית בנושא תורת המוזיקה.

 

אורי רום, אנהרמוניה כאמצעי הזרה טונאלי – לקראת סיסטמטיקה חדשה של התופעה

אנהרמוניה נחשבת לאחת התופעות המתקדמות יותר בהרמוניה טונאלית אולם היחס בינה לבין כרומטיקה הרבה פחות ברור מאשר, למשל, היחס בין דיאטוניקה לבין כרומטיקה. עצם הצורך באבחנה בין "אנהרמוניה אופטית גרידא" (כמו למשל באיות של דו# מז'ור כרהb מז'ור) לבין "אנהרמוניה מהותית" (שינוי תפקודם של תו או אקורד באופן גלוי לאוזן) מלמד שלפנינו תופעה שהגדרתה איננה יכולה להתבסס על התיווי המוזיקלי בלבד. יחד עם זאת, ההגדרה המקובלת של אנהרמוניה "מהותית" באמצעות שורה של דוגמאות סטנדרטיות מתחמקת מהתמודדות עם ניסוח "עקרון אנהרמוני" מאחד. בהסתמך על מושג "הצלילים הכיווניים" (יצחק סדאי) תוצע הגדרה חדשה של אנהרמוניה בעלת אוריינטציה דיאטונית (כיוון שהיא משמשת לצורך מעבר בין סולמות דיאטוניים). במקביל עולה הצורך בהגדרת אנהרמוניה בעלת אוריינטציה כרומטית המתבטאת בחלוקת המרחב הכרומטי בין שני צלילים שכנים של הסקאלה הדיאטונית ביותר מאשר אופן אחד. סוג זה של אנהרמוניה עשוי להתבטא גם שלא במהלכים מודולטוריים והוא אינו זוכה להתייחסות בתיאוריות הרמוניות מוכרות. הדיון חותר להגדרתה של "חוויה אנהרמונית" – שהיא חוויה של אובדן זהותו של צליל (או מצלול) בקונטקסט טונאלי – ומאפיינת את שני הסוגים גם יחד.

בלוג של השולחן התיאורטיקני, בקישור הבא:

https://israelmusictheory.wordpress.com/

לפרטים נוספים: אלון שב ( alon.schab@gmail.com) ואורי רום (mail@urirom.com)

המפגש השלישי של השולחן התיאורטי לשנת תשע"ד – שיוקדש לקפ"ע באך – יתקיים ביום ו', 28 במרץ בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה

המפגש המיוחד יוקדש לקרל פיליפ עמנואל באך (1714-1788) במלאת לו 300 אביבים…

המפגש יתקיים ביום ו', 27 במרץ 2014, בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, אולם מוריס קנבר ,בניין הכיכר, כניסה 7.

מפת הגעה לקמפוס האוניברסיטה הפתוחה בקישור זה.

סדר היום:

09:30 ד"ר יונתן בר יושפט (בהרצאה טרנס-אטלנטית):

"אַ מָּ ן "פני השטח" ו"הפרטים הקטנים"? אתגרים פרשניים במוסיקה של קפ"ע באך"

(The Master of "Surface" and "Small Details"? Further Hermeneutical Challenges in C. P. E. Bach’s Music)

11:15 דיון פתוח בסונטה בדו מינור Wq.161/1 ("הסנגוויני והמלנכולי")

לעיון מוקדם:

לקראת ההרצאה מומלץ לעיין ביצירות המרכזיות שיידונו:

Sonata Wq. 48/1 in F (– 2nd Mov) [1740-42]
Sonata Wq. 55/5 in F [1779]
Accompanied Sonata in F Wq. 91/3 [1776]
Heilig (Te Deum Laudamus) Wq.217 [1776]
Sonata Wq. 58/2 in G [1781]

החלק הרלוונטי מהקנטטה הקצרה Heilig מופיע – עם ניתוח במאמר של קראמר שיידון בהרצאה – טקסט המאמר בקישור זה – ר' עמ' 560-564 + 569-570.

להרחבה נוספת מומלץ לעיין גם במאמר של יונתן בר יהושפט בתשובה ל"אלגוריית ההאזנה" של מונל (קישור זה).

לקראת הדיון בטריו "הסנגוויני והמלנכולי":

לקישור לפרטיטורה של הטריו לחצו כאן.

לתיאור התוכניתי של הטריו ע"י המלחין (במקור ובתרגום לאנגלית) לחצו כאן.

והנה קישורים להקלטות של הפרקים: I, II, III.

התייחסות מפורטת לטריו "הזחוח והמדוכדך" מופיעה בפרק השישי של עבודת הדוקטורט של יונתן בר יהושפט – אותה העמיד לרשותנו בקישור זה (עמ' 22 ואילך).

לפרטים נוספים: אלון שב (alon.schab@gmail.com) ואורי רום (mail@urirom.com).

השולחן התיאורטיקני הישראלי – תוכנית פעילות לשנת תשע"ד

בשנה שעברה החל לפעול "שולחן תיאורטיקני" תחת חסותו של האיגוד הישראלי למוסיקולוגיה ובעזרתן האדיבה של האקדמיות ושל המחלקות למוסיקה ולמוסיקולוגיה בהן נתברכה ארצנו. השולחן התיאורטיקני נועד לשמש במה לחקירותיהם של אנשי קהילת התיאורטיקנים הישראלית ולאפשר דיון נינוח ומעמיק בסוגיות העולות מהן (מה שפעמים רבות מדי לא מתאפשר במסגרת מגבלות הזמן של הכנסים המקצועיים). ארבעת המפגשים הראשונים בהחלט מילאו את מטרות אלו, ועל כן אנו שמחים להודיע על פתיחתה של שנת פעילות חדשה.

ב-22 לנובמבר ייערך המפגש הראשון לשנה זו באוניברסיטת חיפה, במשכן לאמנויות ע"ש ד"ר ראובן הכט (חדר 322). הפעם ייוחד המפגש לרפרטואר שאינו נופל תחת הגדרת "מוזיקה לאולם הקונצרטים" – שיריהם של מתי כספי, דני סנדרסון, ויוצרי הרוק המתקדם המקומיים בשנות ה-70.

סדר היום המתוכנן:
9:30 ציפי פליישר – "שפתו ההרמונית של מתי כספי על-פי עיון בגראפים שנקריאניים על בסיס שיריו".
10:45 הפסקה
11:00 סיון שנהב-שב – "עיון בשפתו ההרמונית של דני סנדרסון".
11:45 אלון שב – "תפיסות טונאליות ומודאליות ברוק המתקדם של שנות ה-70".

האירועים הבאים במסגרת השולחן התיאורטיקני יערכו ב-17.1.2014 בביה"ס ע"ש בוכמן-מהטה – אירוע זה יוקדש למפגש עם המוזיקולוג רב הפעלים תומס כריסטנסן (אונ' שיקאגו); ב-28.3.2014 בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה; וב-23.5.2014 באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

שימו לב גם לבלוג של השולחן התיאורטיקני בכתובת https://israelmusictheory.wordpress.com/ הבלוג יתעדכן לקראת המפגש הבא עם הנקודות לסדר היום וחומרים לעיון – הודעה על כך תישלח אליכם בנפרד. ניתן כמובן להוסיף לבלוג טוקבקים, הצעות והמלצות – אלה יעודכנו באופן תקופתי.

המפגש הרביעי (והאחרון לשנה אקדמית זו) של השולחן התיאורטיקני הישראלי יתקיים ביום ו', 10.5.2013 בשעה 9:30 באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ויוקדש לעיוניהם של יואל גרינברג ונפתלי ווגנר בהתפתחות צורת הסונטה.

המפגש יתקיים ביום ו', 10.5.2013 בין השעות 9:30-12:45 בחדר 110 באגף החדש של האקדמיה למוסיקה ולמחול בקמפוס גבעת-רם (הנחיות הגעה ואפשרויות חנייה ראו בהמשך). תודה חמה לפרופ' בלה ברוור-לובובסקי ולאקדמיה למוזיקה על אירוח המפגש!
המפגש יעסוק בשאלת הרלוונטיות של מודלים אבולוציוניים לחקר צורות מוסיקליות, כאשר במרכז תעמוד גישתו של ד"ר יואל גרינברג להתפתחות צורת הסונטה, הרואה בעולם הצורה מערכת ארגון-עצמי (Self organizing system).
בחלקו הראשון של המפגש, יציג יואל גרינברג את גישתו תוך הדגשת המודלים והאנלוגיות מעולם האבולוציה מהם היא שואבת. בכלל זה נכללים הרעיון של אבולוציה התלויה בגן, הצורה כסביבה אקולוגית הכוללת תחרותיות והדדיות, מושגים של שרידות והיכחדות ועוד. כמו כן, תועלה לדיון שאלת הרלוונטיות של מודלים אבולוציונים בעולם של יצירה.
בחלקו השני של המפגש יעלה פרופ' נפתלי ווגנר כיוונים אפשריים לאנלוגיות נוספות, בהם כאלו הנושקים לרעיונות שהועלו בעבודתו של יואל גרינברג, וכן רעיונות לכיוונים חדשים או אלטרנטיביים.
לקראת סיום המפגש נקדיש כחצי שעה לתכנון מפגשי השנה הבאה. על מנת שדיון זה יהיה יעיל ככל האפשר נשמח אם תוכלו להביא עימכם הצעות קונקרטיות ביחס לנקודות כגון: הזמנות לאירוח השולחן התיאורטיקני במוסדכם בשנה הבאה, תאריכים מועדפים או לחילופין שלילת תאריכים לקיום המפגשים, נושאים למפגש והצעות קונקרטיות לפרזנטציות/דיוני שולחן עגול, משוב כללי והצעות לשיפורים והרחבות. תודה מראש על השתתפותכם הפעילה בהמשכתה ובפיתוחה של היזמה!
הגעה וחנייה:
חדר 110 מצוי באגף החדש של האקדמיה. בבניין האקדמיה הגבוה נכנסים לקומה 4, יורדים שתי קומות הולכים עד לאגף החדש בו יורדים עוד קומה. זוהי כיתה חכמה.
קמפוס גבעת-רם: ביום שישי אפשר לחנות מימין לכניסה הראשית של האקדמיה, בחניון של בית הספר שליד האקדמיה. יש להיכנס בשער ולהמשיך מעבר לבניין המנהלה (אולם וייז משמאל, תיכון האקדמיה מימין) ולהגיע לבניין הפירמידה ההפוכה של האקדמיה.

"Parallel Keys" – "סולמות תאומים"?

ברצוני לחלוק עימכם חידוש לשוני טרי מתחום המינוח המוזיקלי-תיאורטי בעברית, אותו אני חב לעידו ברגר, הלומד בכיתתי בביה"ס למוזיקה באוניברסיטת ת"א.

אני מניח שאינני היחיד המוטרד מהיעדר מקבילה נאותה בעברית למונח "parallel minor" (או לחילופין "parallel major") באנגלית. הביטוי שובר-השיניים "מינור (או מז'ור) הומונימי" או "שווה-שם" לוקה בסירבול ואיננו משקף נכונה את העובדה שמדובר בתופעה בסיסית ביותר בפרקטיקה המוזיקלית (מה גם ששני הסולמות הנדונים אינם בדיוק "שווי-שם" אלא "שווי-מרכז-טונאלי"). המונח "מינור (או מז'ור) מקביל" כבר "תפוס" בעברית לתיאור צמד סולמות בעלי סוג ומספר זהה של סימני היתק ליד המפתח – ואני סבור ששימוש זה בעברית הולם יותר מהשימוש ב-"parallel" לציון שני סולמות בעלי אותו מרכז טונאלי באנגלית. שני סולמות כדו מז'ור ולה מינור, המתקיימים זה לצד זה באותו "מישור דיאטוני" (כיוון שהם חולקים אותם צלילים), הם אכן בבחינת שני קווים מקבילים שאינם נפגשים לעולם (בשל ההסטה של טרצה בין המדרגות המרכיבות את שני הסולמות) והמטאפורה מיטיבה לדעתי לקלוע לתיאור סוג היחסים בתוך הצמד הרבה יותר מאשר הביטוי הסתום משהו "מינור (או מז'ור) יחסי" (תרגום מילולי של המונח "relative key" באנגלית, תואם גם את המונח "ton relatif" בצרפתית). למעשה, באופן שבו השפה העברית משתמשת במינוח ה"מקבילים" לתיאור היחסים בין שני סולמות בעלי סימני היתק זהים היא הולכת בעקבות הגרמנית ("Dur-/Moll-Parallele") – אך למרבה הצער, לא ניתן להסתמך על הגרמנית לצורך ציון צמד הסולמות בעלי אותו מרכז טונאלי: המונח "ואריאנט מינורי/מז'ורי" ("Dur-/Moll-Variante") איננו מהווה אופציה משכנעת בעברית.

כעת הציע עידו ברגר לכנות את צמד הסולמות דו מז'ור ודו מינור "סולמות תאומים". לדעתי מדובר בהצעה מבריקה ובקליעה למטרה! מטאפורת התאומים היא מוצלחת במיוחד כיוון שהיא מאחדת בתוכה מומנטים רבים המצויים במקבילה המוזיקלית. ה"תאומים" המוזיקליים חולקים ביניהם את נקודת המוצא והשיוך (הטוניקה) כשם שהתאומים הביולוגיים נולדים לאותם הורים ומתחילים את קיומם באותה נקודת זמן. אנו מקשרים את מושג התאומים לצמד צאצאים (ולא לשלישייה או יותר מכך) – ובהתאם מערכת המז'ור-מינור מכירה רק שני מודוסים בעלי אותו מרכז טונאלי. יתירה מזאת, המונחים "תאום מז'ורי" ו"תאום מינורי" הם סוגסטיביים ומתפרשים באופן אינטואיטיבי כמעט מאליהם – לא קשה להסתגל לרעיון שאין מדובר כאן, כמובן, בתאומים זהים – למעשה, בהסתמך על מערכת המטאפורות המגדריות הנהוגה בברוק הרי מדובר בבן ובבת… אני תוהה האם עד כה עלה לדיון תחליף עברי מוצלח יותר למונח "סולמות שווי-שם" – אשמח לשמוע את דעתכם.

ד"ר אורי רום, ביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, אוניברסיטת ת"א

תגובות:

"סולמות תאומים" זו הברקה! אני בעד , חד משמעית! כל הכבוד לעידו ברגר!

ד"ר אלישבע רגבי, החוג למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית

המונח "תאום" נשמע לי יפה ביותר והולם את המטרה, כפי שהסברת. דומני שאפשר לייצא את זה גם לאנגלית ולשפות אחרות, עם תווית קופירייט של "תוצרת ישראל"… נשמע לי יפה גם twin major, twin minor

יבוא על הברכה הסטודנט היצירתי שלך!

פרופ' הרי גולומב

Prof. Harai Golomb (retired), Faculty of Arts, Tel-Aviv University

רעיון מצוין. הטוב ביותר לדעתי. לפני שנים רבות בלימודי באקדמיה למוסיקה היה לנו משהו דומה אך פחות מוצלח. כגון "משפחתי" או "אחים" או משהו בדומה לזה. מפאת הזמן הרב איני זוכר בדיוק. "תאומי סיאם" היה אולי מגדיר זאת טוב יותר אך מכיון שהביטוי "סולמות תאומים" אינו תפוס ע"י משהו אחר הוא מספיק!

ד"ר יעקב מזור

לעניין הסולמות, אני נוהגת לכנותם "שווי טוניקה", והיתרון הגדול של טרמינולוגיה זו הוא שהיא איננה דורשת הסבר. כל בר דעת שמכיר את המונח "שווה" והמונח "טוניקה" מבין שיש כאן סולמות עם אותה הטוניקה. לא כך בטרמינולוגיית ה"תאומים" הדורשת הסבר מיוחד. ועוד בעניין התאומים – אל תשכח שלכל סולם במערכת הדיאטונית יש עוד שישה סולמות מקבילים, ומן הסתם גם עוד שישה סולמות שווי טוניקה, כך שההסבר על כך שתאומים יש רק שניים, לא משכנע בעיני….

נתלי גולדברג, בוגרת תואר שני בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב

סוגיית התרגום של מונחים כדוגמת הסולמות ההומונימיים אכן מטרידה לעתים מזומנות בשיעורים וההצעה המקורית של הסטודנט שלך אכן מוצלחת.
רציתי רק לעדכן שהתרגום הרשמי של האקדמיה ללשון למונח סולמות הומונימים הוא ״סולמות צמודים״ ואילו התרגום הרשמי שלהם לrelative major or minor הוא ״סולם תואם״. המינוח ״סולם מקביל״, המקובל בקהילה המקצועית שלנו כנראה לא מוכר במסדרונות שם. יכול להיות שבהזדמנות אפשר להשקיע מחשבה במסגרת השולחן התיאורטי בהצעות לתרגום של מספר מונחים ספציפיים ולהציע אותם לאקדמיה ללשון.

ד"ר ענבל גוטר, החוג למוזיקה, אוניברסיטת חיפה

המפגש הבא של השולחן התיאורטיקני יתקיים ביום ו', 8.3.2013 בשעה 9:30 בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת ת"א ויוקדש להרצאתו של פרופ' יצחק סדאי "אנליזה וטרנס-אנליזה (הרהורים אפיסטמולוגיים)".

שמו של יצחק סדאי שב ועלה במפגשים הקודמים של השולחן התיאורטיקני, ורבות מן ההרצאות להן האזנו התכתבו באופן ישיר או עקיף עם תורתו – בעיקר כפי שהיא באה לידי ביטוי בספרו "הרמוניה מהיבטיה הסיסטמטיים והפנומנולוגיים".

לשמחתנו הרבה נענה פרופ' סדאי לבקשתנו להתארח במושב הקרוב של השולחן התיאורטיקני ולשאת הרצאה שכותרתה "אנליזה וטרנס-אנליזה (הרהורים אפיסטמולוגיים)". לאור היקפה רחב היריעה של ההרצאה המתוכננת החלטנו להקדיש הפעם את המושב כולו להרצאה זו וכמובן לאפשר למשתתפי השולחן לקיים דיון מקיף בעקבותיה.

 מפגש זה של השולחן התיאורטיקני יתקיים ביום ו' הקרוב, 8.3.2013 בשעה 9:30 בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת ת"א בחדר מ1 – רוב תודות לביה"ס למוזיקה ולאוניברסיטת ת"א על האירוח!

 סדר היום:

9:30 יצחק סדאי, אנליזה וטרנס-אנליזה (הרהורים אפיסטמולוגיים)

11:30 הפסקת קפה

11:50 מושב לדיון/שאלות בעקבות ההרצאה (סיום עד 12:40)

 ניתן לחנות בתשלום בחניון במעלה רחוב ג'ורג' וייז מדרום לקמפוס (TAU Campus Map). בימי ו' ניתן בד"כ למצוא מקום חניה גם ברחוב חיים לבנון.