ברצוני לחלוק עימכם חידוש לשוני טרי מתחום המינוח המוזיקלי-תיאורטי בעברית, אותו אני חב לעידו ברגר, הלומד בכיתתי בביה"ס למוזיקה באוניברסיטת ת"א.
אני מניח שאינני היחיד המוטרד מהיעדר מקבילה נאותה בעברית למונח "parallel minor" (או לחילופין "parallel major") באנגלית. הביטוי שובר-השיניים "מינור (או מז'ור) הומונימי" או "שווה-שם" לוקה בסירבול ואיננו משקף נכונה את העובדה שמדובר בתופעה בסיסית ביותר בפרקטיקה המוזיקלית (מה גם ששני הסולמות הנדונים אינם בדיוק "שווי-שם" אלא "שווי-מרכז-טונאלי"). המונח "מינור (או מז'ור) מקביל" כבר "תפוס" בעברית לתיאור צמד סולמות בעלי סוג ומספר זהה של סימני היתק ליד המפתח – ואני סבור ששימוש זה בעברית הולם יותר מהשימוש ב-"parallel" לציון שני סולמות בעלי אותו מרכז טונאלי באנגלית. שני סולמות כדו מז'ור ולה מינור, המתקיימים זה לצד זה באותו "מישור דיאטוני" (כיוון שהם חולקים אותם צלילים), הם אכן בבחינת שני קווים מקבילים שאינם נפגשים לעולם (בשל ההסטה של טרצה בין המדרגות המרכיבות את שני הסולמות) והמטאפורה מיטיבה לדעתי לקלוע לתיאור סוג היחסים בתוך הצמד הרבה יותר מאשר הביטוי הסתום משהו "מינור (או מז'ור) יחסי" (תרגום מילולי של המונח "relative key" באנגלית, תואם גם את המונח "ton relatif" בצרפתית). למעשה, באופן שבו השפה העברית משתמשת במינוח ה"מקבילים" לתיאור היחסים בין שני סולמות בעלי סימני היתק זהים היא הולכת בעקבות הגרמנית ("Dur-/Moll-Parallele") – אך למרבה הצער, לא ניתן להסתמך על הגרמנית לצורך ציון צמד הסולמות בעלי אותו מרכז טונאלי: המונח "ואריאנט מינורי/מז'ורי" ("Dur-/Moll-Variante") איננו מהווה אופציה משכנעת בעברית.
כעת הציע עידו ברגר לכנות את צמד הסולמות דו מז'ור ודו מינור "סולמות תאומים". לדעתי מדובר בהצעה מבריקה ובקליעה למטרה! מטאפורת התאומים היא מוצלחת במיוחד כיוון שהיא מאחדת בתוכה מומנטים רבים המצויים במקבילה המוזיקלית. ה"תאומים" המוזיקליים חולקים ביניהם את נקודת המוצא והשיוך (הטוניקה) כשם שהתאומים הביולוגיים נולדים לאותם הורים ומתחילים את קיומם באותה נקודת זמן. אנו מקשרים את מושג התאומים לצמד צאצאים (ולא לשלישייה או יותר מכך) – ובהתאם מערכת המז'ור-מינור מכירה רק שני מודוסים בעלי אותו מרכז טונאלי. יתירה מזאת, המונחים "תאום מז'ורי" ו"תאום מינורי" הם סוגסטיביים ומתפרשים באופן אינטואיטיבי כמעט מאליהם – לא קשה להסתגל לרעיון שאין מדובר כאן, כמובן, בתאומים זהים – למעשה, בהסתמך על מערכת המטאפורות המגדריות הנהוגה בברוק הרי מדובר בבן ובבת… אני תוהה האם עד כה עלה לדיון תחליף עברי מוצלח יותר למונח "סולמות שווי-שם" – אשמח לשמוע את דעתכם.
ד"ר אורי רום, ביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, אוניברסיטת ת"א
תגובות:
"סולמות תאומים" זו הברקה! אני בעד , חד משמעית! כל הכבוד לעידו ברגר!
ד"ר אלישבע רגבי, החוג למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית
המונח "תאום" נשמע לי יפה ביותר והולם את המטרה, כפי שהסברת. דומני שאפשר לייצא את זה גם לאנגלית ולשפות אחרות, עם תווית קופירייט של "תוצרת ישראל"… נשמע לי יפה גם twin major, twin minor
יבוא על הברכה הסטודנט היצירתי שלך!
פרופ' הרי גולומב
Prof. Harai Golomb (retired), Faculty of Arts, Tel-Aviv University
רעיון מצוין. הטוב ביותר לדעתי. לפני שנים רבות בלימודי באקדמיה למוסיקה היה לנו משהו דומה אך פחות מוצלח. כגון "משפחתי" או "אחים" או משהו בדומה לזה. מפאת הזמן הרב איני זוכר בדיוק. "תאומי סיאם" היה אולי מגדיר זאת טוב יותר אך מכיון שהביטוי "סולמות תאומים" אינו תפוס ע"י משהו אחר הוא מספיק!
ד"ר יעקב מזור
לעניין הסולמות, אני נוהגת לכנותם "שווי טוניקה", והיתרון הגדול של טרמינולוגיה זו הוא שהיא איננה דורשת הסבר. כל בר דעת שמכיר את המונח "שווה" והמונח "טוניקה" מבין שיש כאן סולמות עם אותה הטוניקה. לא כך בטרמינולוגיית ה"תאומים" הדורשת הסבר מיוחד. ועוד בעניין התאומים – אל תשכח שלכל סולם במערכת הדיאטונית יש עוד שישה סולמות מקבילים, ומן הסתם גם עוד שישה סולמות שווי טוניקה, כך שההסבר על כך שתאומים יש רק שניים, לא משכנע בעיני….
נתלי גולדברג, בוגרת תואר שני בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב
סוגיית התרגום של מונחים כדוגמת הסולמות ההומונימיים אכן מטרידה לעתים מזומנות בשיעורים וההצעה המקורית של הסטודנט שלך אכן מוצלחת.
רציתי רק לעדכן שהתרגום הרשמי של האקדמיה ללשון למונח סולמות הומונימים הוא ״סולמות צמודים״ ואילו התרגום הרשמי שלהם לrelative major or minor הוא ״סולם תואם״. המינוח ״סולם מקביל״, המקובל בקהילה המקצועית שלנו כנראה לא מוכר במסדרונות שם. יכול להיות שבהזדמנות אפשר להשקיע מחשבה במסגרת השולחן התיאורטי בהצעות לתרגום של מספר מונחים ספציפיים ולהציע אותם לאקדמיה ללשון.
ד"ר ענבל גוטר, החוג למוזיקה, אוניברסיטת חיפה